ישנם לאחרונה לא מעט ערעורים על פסקי דין בתחום רשלנות רפואית. לכל אחד מן הצדדים הזכות להגיש ערעור, אך אין לדעת מה יחליט בית המשפט, במיוחד בנושא כה שנוי במחלוקת כמו רשלנות רפואית.

לאחרונה ניתן פסק דין בערעור בו נטען, בין היתר, כי בית המשפט קמא לא נתן את המשקל הראוי לעובדה, שמצבה של עין ימין היה יציב משנת 1983 והראיה בה תקינה יחסית (בין 6/6 ל-6/9); וכי מיד לאחר הניתוח החלה הידרדרות קשה, עד שבתוך חמישה שבועות עמדה הראיה על 6/18. כל זאת, על רקע הסכמת מומחי המשיבים, כי מראשית הדרך היה פער במצב הראיה בין שתי העיניים, ולפיכך אין להסיק מההידרדרות בעין שמאל לפרוגנוזה של עין ימין לולא הטיפול הנטען כעונה להגדרת רשלנות רפואית.

נאמר, כי גם מומחי המשיבים הסכימו, שרק 43% מחולי הסוכרת מסוג 1 שאינם מאוזנים פיתחו רטינופתיה והתעוורו; ונטען, כי מצבה היציב של עין ימין במשך תקופה כה ארוכה, והרישומים בתיק הרפואי, לפיהם לאורך השנים היה מצב הסוכר "מאוזן פחות או יותר", תומכים בהנחה, שהמערער נמנה על קבוצת הרוב (57%) שאינה מגיעה לכדי עיורון – ושגה איפוא בית המשפט בשייכו את העיורון למחלת היסוד, ולא לטיפול הרשלני. עוד נטען לאחריות בגין הגברת סיכון, ולהעברת הנטל הנובעת – כנאמר – מכך שרשלנות המשיבים היא שסיכלה את האפשרות לדעת האם ובאיזו מידה היה מחמיר מצבה של עין ימין לולא הטיפול העונה לגדר רשלנות רפואית; בפרט כך נוכח טענות המשיבים, כי המערער לא היה מאוזן לאורך השנים, וממילא פגיע יותר ומועד לאירועים חמורים דוגמת החמצת שהופיעה בזמן הניתוח (טענה שכונתה "גולגולת דקה").

מעבר לטענות אלה, המכוונות בעיקר כלפי שיוך הידרדרות הראיה למחלת היסוד, נטען גם כלפי קביעת בית המשפט, לפיה לא בוסס מדעית קשר בין חמצת לפגיעה בראיה. בין היתר הוזכר, כי כל המומחים מסכימים שחמצת מסוכנת לסוכרתיים ועשויה להביא לבצקת מוחית ואף למוות, וכי פרופ' רפפורט הראה כיצד "בצקת מוחית הנגרמת מקטואצידוזיס עלולה להתבטא גם בבצקת של הרשתית וכן פגיעה במגוון איברים כולל פגיעה ברשתית העין" (סעיף 17 לסיכומים). נטען, כי קביעתו של פרופ' רפפורט מבוססת על חמישה מקרים שפורסמו בספרות הרפואית, ולא הוצג מחקר הטוען להיעדר קשר כאמור. אשר למאמרם של Martin et al. הוזכר, כי הוא עסק בשבעה ילדים ואינו רלבנטי לנסיבותיו של המערער.

מעבר לערעור זה, ברצונננו להביא לידיעתכם גם שאלה חשובה אשר נשאלנו במסגרת פורום רשלנות רפואית :

אני אישה בת 35 ומשתמשת באלטרוקסין ויש לי את כל תופעות הלווי:

השמנה, נשירת שער חסר תקדים, כאבים בחזה (התחלתי לפחד האם יש לי בעיות לב).

רופאת המשפחה שלי לא הודיעה לי, לא קראו לי כדי לעשות בדיקות דם.

אם בעלי לא במקרה שמע את התכנית ברדיו לא הייתי יודעת כלום. האם אני יכולה להגיש תביעת רשלנות רפואית ולקבל פיצויים?

שלום רב, שאלתי אינה בנושא אירוע מוחי או שבץ מוחי, אך אודה למענה מהיר בכל זאת.

שמי מיכל ואני מטופלת בתרופת האלטרוקסין כבר שבע שנים בשל תת-פעילות של בלוטת התריס.

במשך כל השנים בהן נטלתי את התרופה, ערכתי בדיקות דם בהמלצת הרופא, מידי 4-7 חודשים כדי לוודא שאכן אני מאוזנת.

ואכן, בסה"כ הייתי מאוזנת בעקבות נטילת התרופה וחייתי איתה בשלום.

אבל מרגע שלקחתי את התרופה החדשה – הכל השתבש, הרגשתי כאילו יש לי אירוע מוחי או שבץ מוחי

בכלל לא ייחסתי את זה לתרופה מכיוון שגם רופא המשפחה שלי מקופ"ח לאומית וגם הרוקחת אותה שאלתי כשקבלתי את התרופה החדשה, אמרו לי שמדובר באותה התרופה בדיוק.

זו היתה תקופה מזעזעת. כל כך הרבה תופעות מוזרות קרו לי בגוף….

נתחיל מהקלות לקשות שביניהן :

קיבה לא יציבה. שילשולים ללא סיבה. המון גזים….

הרגשת קור. למרות שהתלבשתי טוב ושמתי כובע פליז קפאתי מקור כל הזמן.

עור יבש בגוף. עיניים נפוחות ועיין שמאל דומעת.

עייפות בלתי מוסברת. גם לאחר עשר שעות שינה ברצף . עייפות שממש גורמת לעיניים להיעצם באמצע היום, באמצע הפעילות, באמצע העבודה ומשבשת הכל.

יותר תשישות גופנית אפילו מעייפות. חוסר ריכוז משווע!

הכי גרוע זה שגם השינה היתה גרועה. לא יכולתי להירדם למרות העייפות הקשה, דבר שהפך אותי לעצבנית, מבולבלת, ולא יציבה. (פעם התחלתי סתם כך לבכות באמצע הנהיגה ללא סיבה)

השמנה: עליתי בשלושת החודשים כ-20 ק"ג שעד עכשיו קשה לי להוריד אותם.

וזה למרות שאני רזה מטבעי ושוקלת כבר שנים אותו דבר.

מחזור חודשי מטורף. 3 חודשים ברציפות עם דימום מאסיבי. כשפניתי לבסוף לגניקולוג, הייתי בטוחה שזה בגלל הגיל. אני בת 32 וחשבתי לתומי שהמחזור "משחק" בגיל הזה ושזו תופעה רגילה.

המחזור המטורף הפסיק כשהפסקתי עם הכדורים.

נשירת שיער מטורפת. השיער היה מרגיש בראש כמו חמאה… והיה נתלש בכזו קלות גושים גושים של שיער….

פחדתי להתקרח. כל הבית שלי היה מלא בשיערות והמצעים היו מלאים בבוקר.

נאלצתי לספר אותו קצר כדי לא לאבד אותו ולהפתעתי הגדולה הוא המשיך לנשור גם כשקיצצתי אותו!

כאבי פרקים היו התופעה הכי קשה ולא מובנת לי.

רגילה לעשות פילאטיס כחמש פעמים בשבוע ופתאום לא יכולתי להזיז את הגוף. בכלל!

לא ידעתי למה ליחס את זה הרגשתי כאילו זה אירוע מוחי או שבץ מוחי.

שאלתי אינה בנושא שיתוק מוחין אך אשמח אם תענו לי- שמי אגילרה אני בת 19 ולוקחת אלטרוקסין 150 מ"ל כבר כ 5 שנים. כמו כל הפונים אליך לאחרונה גם אני נוטלת את הפורמולה החדשה ללא ידיעה על ההבדלים אני רוצה שתגידי לי אם כדאי גם לי לקחת עורכי דין רשלנות רפואית.

במשך השנים האחרונות שמרתי על משקל נורמלי עם עליות/ הורדות של חצי קילו -קילו.

בחצי שנה האחרונה העליתי במשקל, ואני אוכלת את אותם מזונות בדיוק. יש לי קושי להוריד את הקילוגרמים העודפים וכתוצאה לפני 3 חודשים נרשמתי לקורס פילאטיס.

בנוסף בשנה האחרונה אני מנסה להיכנס להריון, ביצעו לי ולבעלי את כל הבדיקות כולל היטרוסקופיה וצילום רחם (בדיקות מאוד כואבות)- והכל תקין. לפי הבנתי, אי השגת הריון קשור לבלוטת התריס.

עשיתי בדיקות דם לברזל, ולחומצה פולית. בדיקות אלו ניתנו לי כי התלוננתי על עייפות ונשירת שיער מוגברת (הברזל יצא בגבול התחתון וחומצה פולית יצאה גבוהה שהרי אני לוקחת חומצה פולית כהכנה להריון המיוחל).

עליי לציין שעשיתי בדיקות דם ל TSH ואני נמצאת בטווח התקין, אך לפי מה שקראתי למרות הערכים התקינים יש תופעות לוואי לתרופה, המחייבות לדעתי לקיחת עורכי דין רשלנות רפואית לטיפול בנעשה.

במידה ואוכל להצטרף לתביעה ולהיות מיוצגת ע"י עורכי דין רשלנות רפואית, אשמח מאוד שכן אני מאמינה שתופעות לוואי אלו קשורות לפורומולה החדשה. למרות שזה לא מקרה של שיתוק מוחין, האם אתם מטפלים?

אני חייבת לציין כי מעולם לא סבלתי מתופעת כלשהם בזמן שנטלתי את הכדור הישן היום אני מרגישה כאילו יש לי תסמונת דאון.

אך כעת, אני סובלת מכאבי שרירים אשר לא נותנים לי מנוח בשעות הלילה, מיגרנות קשות, חוסר יכולת לישון, דיכאון, חרדות, דופק מואץ והזעה מוגברת. הייתי מייחסת את כל התופעות הללו להריון (למרות שחלקן לא קשורות ) אך אלו החלו עוד לפני שנכנסתי להריון ולכן אני יודעת לעשות את האבחנה.

לא העליתי בדעתי כי ייתכן ומדובר בכדור החדש, כיוון שלא ידעתי שהוא שונה. השינוי היחיד שידעתי עליו הוא שינוי חיצוני בגודל הכדור (גדול יותר ) ולא ידעתי שההרכב הכימי שונה.

כיום אני בהריון, סובלת קשות מתופעות לוואי ואין לי שום מענה מאיש. רופאת הנשים מאשימה את ההריון וטוענת שהכדור בסדר, רופאת המשפחה נותרה חסר מילים ולא ידעה על השינוי והתור הבא אצל גניקולוג מתאפשר רק בחודש נובמבר ובינתיים- סובלת וסובלת

אני גם לא יכולה להפסיק ליטול את הכדור על דעת עצמי כיוון שחוששת שיגרם חלילה נזק לעובר כגון שיתוק מוחין..

מה אפשר לעשות? האם לשכור עורכי דין רשלנות רפואית? אשמח לשמוע חוות דעתם של עורכי דין.

שמי רוחמה אני בת 26 ולוקחת אלטרוקסין 150 מ"ל כבר כ 5 שנים. כמו כל הפונים אליך לאחרונה גם אני נוטלת את הפורמולה החדשה ללא ידיעה על ההבדלים אני רוצה שתגידי לי אם כדאי גם לי לקחת עורכי דין רשלנות רפואית.

במשך השנים האחרונות שמרתי על משקל נורמלי עם עליות/ הורדות של חצי קילו -קילו. בחצי שנה האחרונה העליתי במשקל, ואני אוכלת את אותם מזונות בדיוק. יש לי קושי להוריד את הקילוגרמים העודפים וכתוצאה לפני 3 חודשים נרשמתי לקורס פילאטיס. בנוסף בשנה האחרונה אני מנסה להיכנס להריון, ביצעו לי ולבעלי את כל הבדיקות כולל היטרוסקופיה וצילום רחם (בדיקות מאוד כואבות)- והכל תקין. לפי הבנתי, אי השגת הריון קשור לבלוטת התריס. עשיתי בדיקות דם לברזל, ולחומצה פולית. בדיקות אלו ניתנו לי כי התלוננתי על עייפות ונשירת שיער מוגברת (הברזל יצא בגבול התחתון וחומצה פולית יצאה גבוהה שהרי אני לוקחת חומצה פולית כהכנה להריון המיוחל).

עליי לציין שעשיתי בדיקות דם ל TSH ואני נמצאת בטווח התקין, אך לפי מה שקראתי למרות הערכים התקינים יש תופעות לוואי לתרופה, המחייבות לדעתי לקיחת עורכי דין רשלנות רפואית לטיפול בנעשה.

במידה ואוכל להצטרף לתביעה ולהיות מיוצגת ע"י עורכי דין רשלנות רפואית, אשמח מאוד שכן אני מאמינה שתופעות לוואי אלו קשורות לפורומולה החדשה. אני חייבת לציין כי מעולם לא סבלתי מתופעת כלשהם בזמן שנטלתי את הכדור הישן. אך כעת, אני סובלת מכאבי שרירים אשר לא נותנים לי מנוח בשעות הלילה, מיגרנות קשות, חוסר יכולת לישון, דיכאון, חרדות, דופק מואץ והזעה מוגברת. הייתי מייחסת את כל התופעות הללו להריון (למרות שחלקן לא קשורות ) אך אלו החלו עוד לפני שנכנסתי להריון ולכן אני יודעת לעשות את האבחנה.

לא העליתי בדעתי כי ייתכן ומדובר בכדור החדש, כיוון שלא ידעתי שהוא שונה. השינוי היחיד שידעתי עליו הוא שינוי חיצוני בגודל הכדור (גדול יותר ) ולא ידעתי שההרכב הכימי שונה. כיום אני בהריון, סובלת קשות מתופעות לוואי ואין לי שום מענה מאיש. רופאת הנשים מאשימה את ההריון וטוענת שהכדור בסדר, רופאת המשפחה נותרה חסר מילים ולא ידעה על השינוי והתור הבא אצל גניקולוג מתאפשר רק בחודש נובמבר ובינתיים- סובלת וסובלת אני גם לא יכולה להפסיק ליטול את הכדור על דעת עצמי כיוון שחוששת שיגרם חלילה נזק לעובר. מה אפשר לעשות? האם לשכור

עורכי דין רשלנות רפואית? אשמח לשמוע חוות דעתך.

עורך דין רשלנות רפואית שלום רב,

שמי רחל ואני פונה אילך כיוון שאני סובלת מתופעות חמורות עקב שימוש באלטרוקסין.

אבקש ליצור קשר ולהבין מהו תהליך תביעה ייצוגית והאם כדאי לקחת עורך דין רשלנות רפואית.

אני משתמשת באלטרוקסין כבר כעשר שנים. לפני 4 חודשים קניתי את התרופה החדשה ומייד חשתי בתופעות לוואי חמורות מאוד (הקאות קשות, חולשה, סחרחורות, כאבי בטן, כאבי ראש ועוד… ) העניין השבית אותי לחלוטין לתקופה ארוכה.

לקח זמן עד שקישרתי את העניין לתרופה החדשה. כשהתגלה הקשר, הצלחתי למצוא שאריות של התרופה הקודמת ומיד חשתי שיפור.

גם כיום אני עדיין סובלת מאותן תופעות אך בצורה יותר קלה, אני רוצה להדגיש שכרגע אני נוטלת את התרופה שלפני שינוי הפורמולה, אך חוששת מאוד מהיום בו הכדורים האלו יסתיימו. אני לא מסוגלת לקחת את התרופה שלאחר שינוי הפורמולה ולכן לא יודעת כיצד לפעול. כמו כן נאלצתי ליטול תרופות להרגעת תופעות הלוואי וטיפול בבעיות קיבה וושט, ואני עדיין מחכה לראות עם זה ישפיע או שאצטרך להמשיך עם בדיקות נוספות.

אבקש להבין את תהליך התביעה הייצוגית, את ההשלכות וכיצד ניתן להצטרף. להלן גם שאלה של אחותי פרח:

עורך דין רשלנות רפואית שלום רב,

אם ידוע לכם שמאז חודש פברואר 2011 משווקים בארץ כדורי אלטרוקסין בפורמולה חדשה ע"י חברת PERRIGO.

היה שינוי בפורמולת הייצור של התרופה בחברה המייצרת בחו"ל אך לא התקבלה שום הודעה מוקדמת על ידי אף גורם (קופות חולים, בתי מרקחת וכו').

אני מקבלת טיפול תרופתי באלטרוקסין כבר במשך 13 שנים ובמעקב רפואי כל חצי שנה. בשביל לקנות תרופה אין צורך לגשת לרופא מומחה כל פעם מחדש אלה מספיק לקבל מרשם

מרופא משפחה וכך נעשה גם השנה בחודש אפריל 2010 אשר קיבלתי מרשם חדש לרכישת הכדורים בלי שום הודעה/התרעה על השינוי בפורמולה, וכך רכשתי את הכדורים. בנוסף לא היה

שום סימן או מדבקה על הקופסה שיכול היה להזהיר על השינוי בתרופה.

במשך כמעט חצי שנה אחרונה כאשר אני מקבלת את התרופה (לאחר השינוי בפורמולה), שמתי לב שמצב הבריאותי השתנה לרעה וביקשתי להיבדק אצל רופא משפחה. בדיקות תפקוד בלוטת התריס אשר

היה באיזון מלא לפני חצי שנה (TSH 0.6. בבדיקה האחרונה התברר ש-TSH גדל פי- 10  לרמה של 6) למרות שלכל אורך הזמן קיבלתי אותו מינון של התרופה.

לאחר פנייתי בעקבות המצב לאנדוקרינולוג, הרופא אמר שהבעיות נגרמו בגלל השינוי בפורמולת הכדורים והחברה המשווקת לא שלחה שום הודעה לאף גורם מוסמך.

חשוב לציין שרק בתרופות שנרכשו לאחר חודש ינואר 2010 בערך, נתגלתה מדבקה על האריזה שמציינת חובת מעקב תמידי וקבוע אצל רופא מומחה.

הנזק שנגרם כתוצאה מכך הוא רב ודורש ממני לבצע המון בדיקות נוספות שגוזלות זמן והשקעות כספיות. הנזק שנגרם הוא כאבי ראש רבים, עלייה במשקל, חוסר מצב רוח וכו'. האם כדאי לקחת עורך דין רשלנות רפואית ולהגיש תביעה?

שלום, יש לי שאלה בנושא רשלנות רפואית- שמי אפרת ואבי אובחן לפני כ-4 שנים. כחולה דימנציה ובאישפוז האחרון כשהוא היה במצב בלבול אחר ניתוח ביקשנו אבחון נוירולוגית ובבדיקתה ולאחר emg אובחן שלאבי יש נוזלים מרובים במוח שמלווים בכל התסמינים בריחת שתן (הוא עבר לפני מס שנים כריתת ערמונית) אך בנוסך הליכה אופיינית ומנטליות והנוירולוגית המליצה על נקז מהמוח לבטן אך אבי חולה מורכב ואם זה היה מאובחן בזמן אולי הוא היה עומד בניתוח והחיים שלו ושלנו היו יפים יותר. האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?

לפני כחודשיים פינו אותי לבית חולים לאחר חתך עמוק באמה הימנית. במיון הרופא המטפל קבע כי נחתכתי בשריר בלבד, תפר את ידי. באותו ערב אושפזתי וקיבלתי עירויי נוזלים. נקבע ניתוח למחרת בבוקר. בבוקר עברתי בית חולים לעבור את הניתוח מסיבות אישיות. הרופא המנתח קבע כי חתכתי ארבעה שרירים, מספר גידים, עורק וכלי דם וגם נגרם נזק לעצבים. לאחר ההסבר המפורט רציתי לדעת האם ישנה אפשרות לתת עירוי כאשר העורק פתוח ומדמם? האם במצב של עורק חתוך אפשר לתפור את החתך? האם כאן אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית?

עברתי ניתוח בלוטת תריס והורידו לי בלוטות הסידן ואני במצב נפשי ובריאותי קשה אני כל הזמן בנימול בגוף הפסקתי עבודה כי אני לא יכולה לשבת הרבה ומקבלת הרבה תרופות אפילו אני חייבת לקבל את כל התרופות כדי להיות במצב יציב לפחות אני רציתי לדעת ולברר אם יש בזה רשלנות רפואית.

בתאריך ה – 1/6/09 עברתי ניתוח לתיקון בקע בדופן הבטן. לאחר מכן הוזמנתי להוצאת תפרים כשחזרתי הבייתה הספקתי להיות בבית 20 דק' וכשהתיישבתי על המיטה שמעתי לפתע פאק אני מסתכלת על הבן ורואה אותה פתוחה פשוט ככה.. אמבולנס פינה אותי לבית החולים והייתי מאושפזת שוב למשך 6 ימים אשמח אם תצרו איתי קשר בנוגע לתביעת רשלנות רפואית.

בעקבות מחלה ביקשתי לפרוש לפנסיה רפואית.rnבחודש דצמבר 2010 פניתי בבקשה.

עברתי 2 ועדות רפואיות. עדיין לא קיבלתי תשובה. סיימתי ימי מחלה קיבלתי 4 חודשים מחצית משכורת. אני אמור לקבל עוד 4 חודשים מקרן מיוחדת 80% משכורת.

ואחרי 3 החודשים הנ"ל אין עוד מקורות מימון. היו מקרים שאנשים עברו גם 4 החודשים ולא יצאו לפנסיה ולא קיבלו שכר מכלל כלשהו. מה אפשר לעשות?

אימי היתה ילדה אנמית בגיל 22 אובחנה כחולת בדלקת כרונית של המעי הגס לאחר עשרות טיפולים ובאימוראן בסטרואדים כ12 שנים והחרפת המחלה ניכרת המעי הגס לאחריו עוד שני ניתוחי חרום של הדבקויות אחרי שספירת הדם הנמוכה נישלחנו בגיקה של צליאק ובבדיקה ניתגלתה רגישות לגלוטן האים בגלל בדיקת דם החיים נהרסו וניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית על כך?

לפני כשבוע לערך פנינו למשרד הבריאות מטעם מדא מחלקת פסיכיטריה לעזרה לאימי והסברנו לפסיכיאטרית מטעם מדא שהיתה תורנית באותו לילה. הסברנו לה את המצב החמור של אימי שהיא מדוכאת אלימה בוכה מקללת מרביצה ולא מודעת למצבה ומה היא עושה היא הקשיבה לא עשתה שום דבר בנידון רק התקשרה לאימי דיברה ואמרה שהיא בסדר בריאה בלי שראתה אותה וישר שפטה שהבת שלה לא בסדר ושהיא צריכה טיפול איך היא שופטת בלי שראתה אותה וישר מסיקה החלטות ומסקנותבשבילי זאת רשלנות והוצאת דיבה לשווא שעליה תוגש תלונה במשטרה כהוצאת דיבה לשווא מחכה לטלפון דחוף מיכל.

זקוקה לסיוע עזרה ותמיכה מחכה וממתינה לתשובה ממכם האם אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית.

מזה מספר שנים, אני מקבל שירות בקניית משקפיים מחנות בתל אביב. בעקבות קושי בלתי נסבל בראייה ובגלל עין עצלה, פניתי שוב ושוב לחנות, בטענה שאינני מסוגל לראות במשקפיים שקניתי. עתה, סוף סוף נמצא המרשם למשקפיים, שמתאימים לי. אני חושד שבמשך שנים, שאני מקבל שירות ברכישת משקפיים, הטיפול שקיבלתי אינו הולם ואף גרם נזק לראייה שלי. אני מבקש את עזרתך, ייעוצך וטיפולך בעניין רשלנות רפואית שלי.

על פי מחקר רשלנות רפואית שפורסם ב -New England Journal of Medicine , רוב הרופאים יהיו חשופים לתביעות רפואיות בנקודה כלשהי במהלך הקריירה שלהם, במקרים של רשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית בהריון המתאפיינים בסיכון גבוה, הסיכוי שתהיה מוגשת נגדם תביעה אף גבוה הרבה יותר.

למרות מספר תביעות רשלנות רפואית, המחקר הגיעו למסקנה כי רק 22% מהן מסתיימים בתוצאה בה מעורב תשלום כלשהו, בין אם בפיצוי ובין אם בפשרה.

למה? ומה המספרים האלה אומרים על מצבה של תעשיית הבריאות?

על פי המחקר של ניו אינגלנד מדיקל, תביעות רשלנות רפואית בהריון למשל, הנובע עקב חוסר הצלחה רפואית, לא מעיד בהכרח על הפרת חובת הרופא הסביר

במקום זאת, החוקרים מצביעים על העלות של הגשת תביעת רשלנות רפואית, שהיא יקר מאוד בשל הצורך לשלם אגרה, לשכור עדים מומחים ולשלם להם הן על חוות דעת רפואית ולעיתים אף על הופעה וחקירה בבית משפט בזמן מתן עדות.

טעות רפואית היא גם לפעמים קשה מאוד להוכחה.

למרות המכשולים הללו, חולים ובני משפחותיהם להמשיך להגיש תביעות, לשנות את תרבות הנהיגה של הרפואה מעלה עלויות הטיפול הרפואי.

המחקר הגיעו למסקנה כי השכיחות של תביעות רשלנות רפואית במקומות הלחץ באופן משמעותי על רופאים, עם ד"ר אלן וודוורד לספר את בוסטון גלוב כי הלחץ פחד כזה ומוביל בפועל של "רפואה מתגוננת".

במילים אחרות, הרופאים לפעמים מפחיד כל כך כי בדיקות שהם מזמינים יותר מ נדרש לפרוש מוקדם יותר ממה שצריך.

לאור המידע הזה, זה ברור שאנחנו חייבים לפתח דרך לאזן את הצרכים של משפחות החולים עם ההשפעה הכוללת של תביעות בגין רשלנות רפואית, במיוחד תביעות רשלנות רפואית בלידה בהן משולמים לעיתים מיליוני שקלים בכל קייס.

אמנם אין תשובה ברורה, מחבר המחקר רשלנות רפואית קובע כי התובעים הפוטנציאליים לחשוב על מה. מה הם רוצים את התביעה? האם הם רוצים מידע? התנצלות? או שזה עם הכסף?

לסיכום תביעות רשלנות רפואית בהריון או רשלנות רפואית בלידה, למרות שיש בהן פוטנציאל כלכלי רב, יש לשקול כל מקרה לגופו בטרם נכנסים לתביעה.

עו"ד רשלנות רפואית מעדכן כי בית המחוקקים של פלורידה כבר מראה סימנים כי הוא עשוי לשוב בשנה הבאה לתוך שורה של סוגיות הביטוח שנוי במחלוקת, לרבות רשלנות רפואית והגנה פגיעה אישית. הפאנל הסנאט ממונה על תוכניות ביטוח המשקיף הדיווחים בעניין זה נופל על שני פריטים אלה כאשר גם אחד על המצב הפיננסי של האזרח נכס ביטוח קורפ . פעמים רבות דוחות ביניים תחתונים להניח את היסודות חקיקה עתידית. "ניסינו לאסוף כמה מן הנושאים החשובים למדינה אבל בפגישה האחרונה הם לא קרה ", אמר הסנאטור גארט ריכטר ויו"ר ועדת הבנקאות של הסנאט ביטוח . "זה מאמץ כדי לפחות לשמור אותם על מסך המכ"ם."

עו"ד רשלנות רפואית מוסיף כי מאמצים להפוך בקנה מידה גדול שינויים רשלנות רפואית או ביטוח חוקים אוטומטי יפעילו שתדלנות בקרב קשה בין רופאים, עורכי דין וחברות ביטוח.

מחוקקים חוקקה שורה של מגבלות על תביעות רשלנות רפואית חזרה בשנת 2003 כדי לסייע בהורדת פרמיית ביטוח רשלנות רפואית. זו הפגישה האחרונה עברו מספר הצעות חוק להציב כמוסות על תביעות נגד בתי חולים ורופאים אשר נדרש להעיד במקרים רשלנות רפואית להשיג עד מומחה תעודות הסנאט מתכנן להסתכל על כמה טוב 2003 שינויים עבדו והאם עלויות הפרמיה להישאר גבוה מדי ומגבילה יותר צריך להיות נחקק. הוועדה מתכננת להסתכל מידע הרגולטורים, חברות הביטוח וספקי רפואיים ולנתח מידע ממדינות אחרות, כמו גם את "סביבת ליטיגציה בפלורידה." דו"ח הוציא בסתיו האחרון על ידי משרד תקנה הביטוח טענה שוק רשלנות רפואית יציבה והיא ממשיכה להראות סימני שיפור. הוא ציין כי חברות לכתוב פוליסות ביטוח רשלנות רפואית להמשיך להרוויח וכי השיעור הממוצע הגשת הבקשה בשנת 2009 עבור רופאים ומנתחים ירד 10.8 אחוז. המעבר על ידי הסנאט מגיע מיד אחרי המוביל למעלה בשוק – מומחי חברת הביטוח הראשונה – נרכשה על ידי חברת רופאים , הגדול מקצועי של האומה החברה ביטוח אחריות רפואית. FPIC נמכרה תמורת 362,000,000 $, גידול של 31 אחוז מעל מחיר המניה של החברה לפני המכירה. ביטוח הרגולטורים המדינה מקיימים שימוע ביום חמישי הבא על העסקה המוצעת.

ועדה של ריכטר הוא גם מתכנן לבלות מסתכל הגנה פגיעה גופנית או PIP. ללא אשמתו של פלורידה חוק ביטוח רכב לנהגים דורש לרכוש בשווי 10,000 $ לכיסוי PIP אשר מכסה פגיעות של תאונות דרכים ללא תקלות.

הסנאט תוכניות מתאר בנושאים הקשורים הונאה ועלויות עולה במערכת, כולל פרמיה ניתוח עלות אובדן נתונים המתקבלים הרגולטורים המדינה ומידע על הונאה מהמחלקה שירותים פיננסיים.

הגילוי של תוצאות בלתי צפויות לחולים, כולל רשלנות רפואית, זכה לתשומת לב רבה לאחרונה. תביעה רפואית הינה דבר נפוץ מאד בימים אלו, בעיקר במקרים של רשלנות רפואית בלידה.

ההרדמה היא המובילה בתחום בטיחות המטופל, מרדימים חייבים להתוודע אלו פילוסופיות ושיטות עבודה. במידה ורופא מרדים נתן מינון שגוי של חומר הרדמה, הדבר יכול לגרום לנזק משמעותי לחולה, כגון התעוררות בזמן ניתוח או חלילה אף מוות.

במקרים של רשלנות רפואית של מרדים יש לפנות אל עו"ד רשלנות רפואית אשר יפנה לקבל חוות דעת רפואית של מרדים ויצרפה אל כתב התביעה. התביעה תנוהל במשך שנים אחדות עד שתתקבל או תדיחה, בהתם לנסיבות העניין והראיות שמצויות במקרה הספציפי.

גילוי יעיל יכול לשפר את יחסי רופא חולה, לקדם הבנה טובה יותר של מערכות, ואפשרות ירידה בעלויות רשלנות רפואית. עם זאת, רופאים רבים עדיין שורר חשש לדון שגיאות עם חולים בשל החשש ליטיגציה, האתגרים התקשורת של גילוי, ועל אובדן של הערכה עצמית.

כתוצאה מכך, מקרי רשלנות רפואית רבים בדרך כלל לא נחשפים בפני החולים. גילוי מציב אתגרים מיוחדים למרדימים. לעתים קרובות יש זמן מוגבל מאוד לפני ההרדמה בהם כדי לבנות את מערכת היחסים בין הרופא לחולה, ולאחר מרדימים בדרך כלל פונקציה בתוך צוותי טיפול מורכב הבריאות.

חברי צוות אחרים כגון המנתח ייתן נקודות מבט שונות על מה החולה צריך להיות אמר על הפעלה שגיאות החדר. המרדים עדיין עשויים להיות אכפתי פיזית לחולה תוך המנתח יש את הדיון הראשוני עם המשפחה על האירוע. כתוצאה מכך המרדים עשוי להיות מחוץ לתכנון או התנהגות של שיחות חשובות הגילוי הראשוני.

אסטרטגיות חדשות גילוי יש צורך לעסוק מרדימים כמשתתפים פעילים גילוי של תוצאות בלתי צפויות. מרדימים צריכים להיות מודעים המתעוררים מומלצות סביב הגילוי, כמו גם הזדמנויות הכשרה ותמיכה משאבים גילוי זמינים יותר ויותר. מודלים חדשניים יש לפתח ולקדם את שיתוף הפעולה בין כל חברי הצוות perioperative בתהליך הגילוי. ישנן הזדמנויות חשובות עבור מרדימים כדי לשחק תפקיד מוביל בהגדרת שיטות גילוי ספציפי המומחיות-ו ביעילות רבה יותר לצרכים של המטופלים על גילוי אחרי תוצאות לא צפויות וגם רשלנות רפואית.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית של מרדים, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון 1800200807

עורכי דין מפרטים על פסקי דין רשלנות רפואית מסוגים שונים באתר: רשלנות רפואית

רשלנות רפואית בישראל- פסקי דין- התאבדות עציר / אסיר- עא (נצ') 19393-10-10 עז' ויורשי המנוח רוני קבלאן ז"ל נ' מדינת ישראל / משטרת ישראל (מחוזי; האשם חטיב, זיאד הווארי, בנימין ארבל; 11/05/11) – 23 ע'

בית משפט דחה ערעורים של המדינה ושל עזבון, על גובה הפיצוי שנפסק לעזבון בשל התאבדותו של המנוח בהיותו במעצר בפיקוח משטרת ישראל בקובעו, כי בשל עמימות רבה הנוגעת לכושר השתכרותו של המנוח, סיכויי הרשעתו ונתונים נוספים, בדין נפסקו הפיצויים בדרך האומדנא הגלובלית.

ערעור של המדינה ושל ב"כ העזבון ביחס לשיעור הפיצוי שנפסק לעזבון בגין מחדל המדינה מלשמור על המנוח, אשר התאבד בהיותו במעצר בפיקוח משטרת ישראל.

בית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, כב' השופטים חטיב הווארי וארבל, דחה את שני הערעורים, בקובעו כדלקמן:

המבחן לגבי אשמו התורם של מתאבד בו נקט בית המשפט העליון הינו מבחן הציפיות. מבחן זה מהווה את אחד האלמנטים המרכיבים את עוולת הרשלנות בהתאם להוראות סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

במקרה דנן, קובע בית המשפט, לאור העובדה כי המנוח ביצע ניסיון אובדני ראשון שכשל ולאור המלצת בית החולים הפסיכיאטרי להשגיח על המנוח בעת מעצרו בשל חשש להתנהגות בלתי צפויה חוזרת וניסיון לפגוע בעצמו, ניתן לומר כי המדינה צפתה את אפשרות הפגיעה העצמית של המנוח וחרף זאת היא התרשלה בפיקוח עליו. בנסיבות אלו, אין להטיל אשמה מוסרית על המתאבד ואין להפחית משיעור הפיצויים על פי דיני האשם התורם.

הערכת סכום פיצויים על ידי בית המשפט, ובמיוחד סכום פיצויים הנוגע לקביעות עתידיות, מהווה לעיתים משום תחזית ערטילאית, אשר בסיסה בעובדות אשר נתקיימו ערב האירוע הנזיקי, ויציאה מתוך הנחה, אשר לעולם לא נדע אם הייתה מתממשת, או כי עובדות אלה יתקיימו גם בעתיד. במקרה דנן, קובע בית המשפט, התשתית הראייתית אשר הונחה בפני בית המשפט קמא, ומונחת כיום בפנינו, כוללת בחובה חוסרים רבים. פרט לנתונים הרגילים העומדים בפני בית המשפט לצורך הערכת הפיצויים, נותרה עמימות בסוגיית הרשעתו של המנוח, משך הזמן שבו היה נכלא, סוג העבירה בה היה מורשע, אפשרות לקציבת עונשו, חנינה, שחרור מוקדם על ידי ועדת שחרורים, השתכרותו בעתיד, שינויים בהכשרתו המקצועית אשר היו עשויים לחול, לו היה נאסר, האם היה מאבד מכושר השתכרותו, או שמא היה רוכש מקצוע נוסף בין כתלי בית הכלא.

כל אלה גורמים המשפיעים על קביעת גובה ההפסד, ומצדיקים עשיית אמדנא גלובלית כפי שעשה בית המשפט קמא.

זאת ועוד, קובע בית המשפט, מטרתם של הפיצויים הנפסקים לתלויים, כמו מטרת הפיצויים הנפסקים בדיני הנזיקין בדרך כלל, היא השבת המצב לקדמותו, דהיינו העמדת התלויים, ככל האפשר במונחים כספיים, במצב בו היו נתונים לאחר מעשה העוולה לולא מעשה העוולה.

על כן, אין לעלות החזקתו של אסיר בין כתלי הכלא ולסכום הפיצויים המגיע לעיזבון ולא כלום, ואין לומר כי המדינה "הרוויחה" מפטירתו של המנוח, ועל כן בדין נדחתה עילת התביעה המבוססת על חוק עשיית עושר ולא במשפט.