עורכי דין רשלנות רפואית

רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בסכרת הינה נושא מסקרן. מקרי רשלנות רפואית רבים מצביעים על איחור באבחון של סוכרת. כאשר כתצוצאה מאותו גילוי מאוחר נגרם נזק- ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית.

תביעת רשלנות רפואית כזו צריכה להיות מוגשת תוך 7 שנים ממועד הרשלנות ו/או הנזק המאוחר מבינהם.

רשלנות רפואית מזכה את הנפגע בפיצויים בהתאם לגודלו של הנזק שנגם לו. רשלנות רפואית מתרחשת גם לאור חוסר תשומת לב של רופאים וגם לאור הלחצים בהם הם עומדים לפעמים.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית באבחון סכרת, ניתן ליצור קשר עם עו"ד טל נבו: 0524787850

להלן תוצאות מחקר שנעשה בתחום סכרת:

מחקר מבוקר כפול-סמיות עם הקצאה אקראית שמומן על ידי חברת GlaxoSmithKline בוצע במטרה לבחון אם טיפול משולב באבנדיה וגלוקופאג' משפיע על התפתחות של סוכרת מסוג 2. במחקר השתתפו למעלה מ-200 חולים עם אי סבילות לגלוקוז, שהוקצו אקראית לטיפול המשולב או לטיפול באינבו. נמצא כי טיפול משולב ברוסיגליטזון ומטפורמין במינון יעיל ביותר במניעה של סוכרת מסוג 2 בחולים עם אי סבילות לגלוקוז, ללא השפעה מהותית על שיעור תופעות הלוואי הרלוונטיות של שתי התרופות.

האפידמיה המתפתחת של הסוכרת מאלצת את שירותי הבריאות לבחון את בטיחותן ויעילותן של שיטות מניעתיות שונות. מחקר CANOE-Canadian Normoglycemia Outcomes Evaluation בוצע במטרה לבחון אם טיפול משולב במינון נמוך משפיע על התפתחות של סוכרת מסוג 2.

מחקר זה הינו מחקר מבוקר כפול-סמיות עם הקצאה אקראית שבוצע במרפאות בקנדה. במחקר השתתפו 207 חולים עם אי סבילות לגלוקוז שהוקצו אקראית לטיפול משולב ברוסיגליטזון [(Rosiglitazone, (Avandia] במינון של 2 מ"ג ומטפורמין [(Metformin, (Glucophage] במינון של 500 מ"ג פעמיים ביום, או לטיפול באינבו למשך חציון של 3.9 שנים. ההקצאה האקראית בוצעה באמצעות תוכנת מחשב בקבוצות של ארבע. החוקרים והמשתתפים לא נחשפו להקצאת הטיפול. התוצא העיקרי שנבדק במחקר היה משך הזמן עד להופעה של סוכרת, שנבדקה על ידי בדיקת העמסת סוכר פומית או שתי מדידות של גלוקוז בדם בצום מעל 7 מילימול לליטר. ניתוח הנתונים בוצע על פי כוונת הטיפול הראשונית.

103 משתתפים הוקצו לטיפול משולב ברוסיגליטזון במטפורמין, ו-104 משתתפים הוקצו לטיפול באינבו. כולם הוכנסו לניתוח הנתונים. המחקר כלל נתונים אודות מצב החיות (vital status) של 96% מהמשתתפים. ההיענות לטיפול התרופתי, שהוגדרה כלקיחה של לפחות 80% ממנות התרופה שניתנו, היתה 78% בקבוצת הטיפול המשולב ו-81% בקבוצת האינבו. שיעור ההיארעות של סוכרת היה נמוך יותר בקבוצת הטיפול המשולב לעומת קבוצת האינבו (p<0.0001). נצפתה ירידה של 66% בסיכון היחסי (relative risk reduction) וירידה של 26% בסיכון האבסולוטי (absolute risk reduction). מספר החולים שיש לטפל בהם על מנת למנוע מקרה אחד של סוכרת היה 4. 80% מהחולים בקבוצת הטיפול המשולב הצליחו להגיע לסבילות תקינה לגלוקוז, לעומת 53% מהחולים בקבוצת האינבו. הרגישות לאינסולין ירדה בתום המחקר בקבוצת האינבו, ונותרה ללא שינוי בקבוצת הטיפול המשולב. השינוי בתפקוד תאי בטא, שנמדד באמצעות אינדקס (ISSI-2-Insulin secretion-sensitivity index-2), לא השתנה בין קבוצות הטיפול. נצפתה עלייה בשיעור של שלשולים במשתתפים בקבוצת הטיפול המשולב לעומת קבוצת האינבו.

מסקנות:

נמצא כי טיפול משולב ברוסיגליטזון ומטפורמין במינון יעיל ביותר במניעה של סוכרת מסוג 2 בחולים עם אי סבילות לגלוקוז, ללא השפעה מהותית על שיעור תופעות הלוואי הרלוונטיות של שתי התרופות.

רשלנות רפואית- סוכרת